הרגלי הצפייה שלי ב-2019 הם אנינים למדי. בכל הזדמנות ותחת כל עץ רענן אני מכריזה שהז'אנר הטלוויזיוני האהוב עליי הוא דרמות היסטוריות המתרחשות בבריטניה. זה השלב שלכם לזרום איתי,  להנהן ולהעמיד פנים שאתם מכירים את השמות הבאים: אני מעריצת Outlander הכי גדולה בישראל, וחוץ ממנה, הרשימה שלי כוללת את Call the Midwife, 'הכתר', 'פולדארק', 'ויקטוריה', 'שושלת טיודור', 'המלכה הלבנה', 'הנסיכה הלבנה' ו-Downton Abbey שבקרוב תחזור אלינו בפורמט של סרט מלא.

באותה נשימה, יש לי חולשה לבאזז ו-FOMO מתמיד. כך מצאתי את עצמי מעבירה את חגי תשרי בבינג' על 'בית הנייר', רגע לפני שהבאזז סביבה הגיע לנקודת האל-חזור והפך להיות מתיש, עם פרסומות סחיות לבנקים ותחפושות פורים למי שעדיין לא הבין את הרמז. בעקבות הצפייה בסדרה הספרדית המהוללת, מצאתי את עצמי במסע עולמי בעקבות הבינג' הבא. צפיתי ב-Modus השוודית, 'הגשם' הדנית, 'המזח' הספרדית, 'החברה הגאונה' האיטלקית, ומשום מה נבלמתי ב-'3%' הברזילאית, ותודה לאלוהי ה-Netflix וה-Yes Max. בינתיים החל לו דיבור רותח מכיוון לא צפוי, במרחק של 12 שעות הפלגה באנייה של 'מנו ספנות' מפה – טורקיה. 'הכלה מאיסטנבול' תפסה חזק, לא עמדתי בפרץ, וכעבור צפייה נלהבת ב-42 מתוך 159 הפרקים שמצאתי ב-Yes Max, הגעתי עד הלום. אז בואו נדבר על 'הכלה מאיסטנבול'.

אני עוד זוכרת את ימי עלומיי בתחילת המילניום, כש'בובה פראית' הייתה הדבר הכי פופולרי בסביבה. בזמנו, כשערוץ 'ויוה' היה פתוח, כל אחת מהבנות בכיתה שלי בחרה טלנובלה דרום אמריקאית אחרת מ'ויוה' ופשוט שמרה לה אמונים. מאז טרנד הטלנובלות התמזער לו, והנה הוא שב לחיינו, דווקא עכשיו, כשאנחנו בהצפה מטורפת של תכנים איכותיים מכל העולם. אני בטוחה שיש לא מעט טלנובלות שמשודרות ב'ויוה' כיום, אז למה דווקא 'הכלה מאיסטנבול' תפסה ככה? אין לי הסבר לזה. זה כמעט כאילו מישהו עשה אן-דן-דינו, החליט שהדיבור החם יהיה טלנובלה בטורקית, וכולנו הולכים אחריו. קולו של הדור, דודו פארוק, אמר "מאיפה באת לנו – מכוכב חלל?". אז אין מנוס אלא לשאול – 'הכלה מאיסטנבול', למה ככה חזק?

אני מוכרחה לציין שזו אחלה סדרה. היא לא מבזה את האינטליגנציה של הצופה, מצליחה לשמור על קצביות ולא להימרח יותר מדיי, גם כשיש מאות פרקים למלא, רוב הזמן היא נראית די woke ודי מתאימה לעידן שאחרי #MeToo.

למי שלא מכיר, העלילה בקצרה וללא ספוילרים: סורייה, מוזיקאית יפה ועניה, מתאהבת בפארוק בוראן, איש עסקים ממשפחה ענפה ועשירה, וגם הוא מתאהב בה. בינתיים, אבוי – אמא שלו, אסמה, דרמה קווין שמתלבשת כמו ערפד, מכריזה עליה מלחמה. יומיים וחצי לאחר ההיכרות הם מתחתנים, והיא עוברת לגור איתו באחוזה בבורסה (טוויסט בעלילה. למרות שמה, רוב הסדרה לא מתרחשת באיסטנבול), בה מתגוררים אמו שמתעבת אותה, שלושת אחיו ושישה משרתים. העלילה מתרכזת בכל מי שמנסה להפריד בין צמד האוהבים ובעיקר באמו של החתן, ובעובדה שהאהבה שלהם גוברת על הכל. זה מתחיל כמו Fifty Shades of Grey, ובהמשך מזכיר את הדרמה ההיסטורית האוסטרלית (שרק אני מכירה), A Place To Call Home.

תוך כדי צפייה, לא יכולתי שלא לשים לב לכמה דברים, ואני מתה לפרוק אותם:

1.דת: שום דבר לא היה יכול להכין אותי לזה. בראש שלי, טורקים הם מוסלמים עם כאפיות שמתפללים 5 פעמים ביום. בהתאם, ציפיתי לסדרה שבה לא קורה שום דבר שלא מיישר קו עם ערכי האסלאם: בלי סקס לפני החתונה, בלי סקס בכלל בעצם, הנשים בלבוש צנוע וכן הלאה. אז"ש! כבר בפרק הראשון חלק מהדמויות יוצאות לבר ושותות. חשבתי לעצמי "הממ, מעניין אם שמו לבנת חבלה מתחת לרכב של התסריטאי, על זלזול בערכי האסלאם". זה רק הסלים, רבותיי. 42 פרקים לתוך העלילה, יש שני קווי עלילה שונים שמתרכזים בשתי דמויות שונות שנולדו מחוץ לנישואין. יש גם סקס בין אנשים לא נשואים. אגב, כאשר  יש סקס, ממש רואים את הגבר רוכן על האישה לפני שהמסך מוחשך. יש אלכוהול, והרבה ממנו. הנשים לובשות חצאיות מיני בסבבה שלהן. האזכורים לאסלאם ולאללה הם ספורדיים, ומסתכמים ב"אנשאללה" פעם ב- או סצינת תפילה. נראה לי שאין מה לצפות לקו עלילה להט"בי, אבל חוץ מזה – יש הכל

2.הדינמיקה: כל הזמן אומרים על 'הכלה' "הם טורקים, הם מהמזרח התיכון, ממש מהשכונה, יש להם מנטליות כמו שלנו". לא ממש מסכימה עם זה. הנחת העבודה של הסדרה היא שזה לגיטימי לחלוטין שאמא וארבעת הבנים שלה, שהבכור בן מעל 40, עדיין יגורו ביחד. מעבר לזה – זה לגיטימי לחלוטין שכאשר שניים מהבנים מתחתנים, הם מביאים את הנשים שלהם וגרים איתן, כל החמולה תחת קורת גג אחת. אחת לכמה פרקים, אחד הבנים מאיים לעזוב את האחוזה, והתגובה של האמא היא 'לא נשמע דבר כזה', ואני מגלגלת עיניים. כמו כן, במהלך הסדרה, אסמה, האמא, לא מפסיקה להגיד כמה שהיא מכובדת, שהיא דמות מוכרת בבורסה, דורשת שיקראו לה אסמה סולטן וינשקו את כף היד שלה, ובכלל, נוהגת כמו מלכת אנגליה. נכון, אינני בקיאה ברזי התרבות הטורקית, אבל משהו אומר לי שהגישה העילאית והמתנשאת הזאת לא ממש אמינה.

3.השחקנים: יחידת הזמן הקצרה ביותר – מהרגע בו אני מתמכרת לסדרה, עד שאני קוראת על הקאסט בוויקיפדיה ועוקבת אחריו באינסטגרם. אז מה השלל?

אסלי אנבר

היא משחקת את סורייה, התפקיד שבכותרת. אין לי מילה אחרת לתאר אותה מלבד בייב. עם וודג' כמו שלה, בחיים לא הייתי מנחשת שהיא מוסלמית. אבר. כולה גלאם, פאייטים, נצנצים ומפלים של שיער מהמם, או במילים אחרות, יותר אשכנזייה ממני. אגב, באופן די מפתיע להיותה מוסלמית, היא אוחזת בטייטל 'גרושה'. מי היה מאמין וזה.

אוזג'אן דניז

אני אסתכן פה ואגיד את דעתי הכנה: יש לי רזומה עשיר ביותר בקראשים על שחקנים, אפילו כעבור פרק אחד. עם זאת, אוזג'אן דניז, המגלם את פארוק, פשוט לא עושה לי את זה. בנות ישראל משתפכות כאילו אין מחר על הסקס אפיל שלו, ואני פשוט לא מבינה על מה כל המהומה. כלומר, הוא לא מכוער או משהו, ויש שם קטע לחובבי ז'אנר ה-silver fox, אבל בעיניי הוא נראה ממוצע ולא יותר. סורי ליידיז.

סאליח בידמג'י

יגעת ומצאת? תאמין. חיפשתי אותו במשך דקות ארוכות בגוגל. הוא מגלם את האח השני במשפחה, פיקרט, והוא דוגמה קלאסית ל"היי, הוא בטח ממש חתיך מתחת לשפם". בכל זאת, טורקיה. אם אתם לא מגדלים שפם, משטרת הרחת לקום באה ועוצרת אתכם.

ברקאי הרדל

כנראה להפקה יש סטוקים של טורקים אשכנזים. אז אחרי שהתסחבק עם נטלי דדון בחדר 'האח הגדול' והצטלם עם רותם סלע ל'קסטרו', מוראט, האח הצעיר, קופץ להגיד מראבה (שלום) גם פה.

דילארה אקסיוק

השחקנית שמגלמת את איפק, אשתו של אחד האחים, דפקה ניתוח אף של הלייף, וציוותה אותו למילוי שפתיים שבטח קיבלה ב-1+1. בכל פעם שהיא על המסך, כל מה שאני רואה זה את האף והשפתיים שהשלימו לה חבילת הוליווד קומפלט. אני ממש מדמיינת אותה מגיעה למנתח הפלסטי שלה ואומרת "אני לא רוצה אף. שטח אותו. אני רוצה להיות לורד וולדמורט של המזרח התיכון. אף זה לחלשים".

4.השפה: לא באמת חשבתם שאני לא אעסוק בזה. אמא שלי אומרת שהכי טוב לצפות ב'כלה' על mute. אני חושבת שהיא מגזימה, אבל אכן מדובר בשפה קשה לעיכול. אז רוצים לדעת מנין הטורקית שלי? קבלו את המילים שכבר נכנסו ללקסיקון שלי:

גולום: יקירי.

תמם: בסדר, אחלה, טוב, אוקיי.

גניידה: בוקר טוב.

היידה: קדימה.

השורה התחתונה

אז לראות או לא לראות? אני אומרת hell yes, ולו רק כדי להשתלב בשיחות ברזייה. שימו את הראש במצב טיסה ופשוט תיהנו.