אמל"ק: יצאתי מה-comfort zone, נטרלתי את החיבה העודפת שלי לכל מה שזול ו-made in China וגיליתי מעצבת תעשייתית מוכשרת שגרמה לי לחשוב.
כבלוגרית מתחילה, אני ממש נהנית מהחופש האמנותי שלא היה לי בעבר, בזכותו אני זוכה להרחיב אופקים ולהיחשף לעולמות חדשים. כך, למשל, בזכות מפגש מקרי גיליתי את עולם העיצוב התעשייתי לראשונה בחיי. המפגש בהחלט גרם לי לחשוב. מעתה, מוצרי over the counter ב-IKEA כבר לא ייראו לי אותו דבר. אמנות איננה רק ציור או פסל, אלא אורגניזם חי ונושם שזולג לו באין מפריע גם לטריטוריות חדשות כמו כלים יומיומיים לכאורה. נכון, המחיר עולה לעומת ייצור מסיבי שרואים בחנויות כלי בית או בסופרמרקטים, אבל יש משהו ממש משמח בידיעה שהמוצר מכיל חלק מהנשמה שאליה אתה מתחבר.
פגשתי את חן תעוז, מעצבת ואמנית בוגרת לימודי עיצוב תעשייתי. לאחר שנתיים במשרד היא הרגישה שהגיע זמנה לפרוש כנפיים, וכך היה: בחודשים האחרונים היא יצאה לדרך עצמאית ופתחה סטודיו הנושא את שמה. "הרגשתי שזה בוער בי. אני מקבלת את האופציה להעביר מסר שאני מאמינה שיכול לשפר את חיינו", היא מספרת. "המטרה היא יצירת מערכת יחסים ארוכת טווח בין האדם לאובייקט, בניגוד למוצרים פשוטים מסין שאנשים קונים וזורקים. אפשר לחוות מוצרים שמיועדים לבית ולהרגיש חיבור אליהם, להתרגש מהכלי איתו מגישים לאורחים או מגוף תאורה, ולא להסתפק רק במישור הפרקטי או האסתטי".
https://www.instagram.com/p/ByyARqRHDXt/עבודתו של מעצב תעשייתי נוגעת בכל סוגי החומרים. רוב המעצבים התעשייתיים בוחרים כיוון מסוים שמעניין אותם – עבודה במתכת, עבודה בעץ, פלסטיקה, קרמיקה וכו'. לכל חומר יש את הטכנולוגיות שמתאימות לו ואת דרכי התכנון והייצור הנכונים שלו, וחשוב להכירם כדי לתכנן את הייצור באופן נכון ויעיל. כך למשל חן בוחרת שלא להגביל את עצמה לחומר מסוים אלא להתאים כל מקרה לגופו. בכל אופן, בנוסף לסקיצות ומידול תלת מימדי ידני, תהליך העבודה של 2019 כולל גם הדפסות במדפסות תלת מימד. בסיום תהליך מפרך מתקבל לו אבטיפוס שביום מן הימים יהיה מוצר שיימכר בחנויות, ואף מילה על ילד בן 6 בסדנאות זיעה בסין. במילים אחרות, לייצור כלים שהם one of a kind יש יתרונות ששום כלי מ-IKEA לא יוכל להביא איתו: "אני מייצרת אותם בעצמי, וזה מעבר לפרקטיקה שכלים קנויים מביאים איתם. המטרה היא למצוא אנשים ספציפיים שיהיה להם חיבור למוצר".
משיטוט באינסטגרם או באתר שלה, אפשר להתרשם מחתימתה העיצובית העתידנית משהו, משימוש במתכת, קרמיקה וצבעוניות מונוכרומטית. בסטודיו של חן, כל כלי מספר סיפור. כך למשל הוא Oliver, אולי מוצר הדגל, שמביא איתו פיצוח קליל לבעיה שכולם מכירים – החרצנים של הזיתים או הדובדבנים.
הכירו את ה-Kank, תוצר של עבודה משותפת עם אמן זכוכית:
https://www.instagram.com/p/ByvkgQKHQFS/כמו שאר הכלים, גם ה-Chiki עבר תהליך של ממש עד שקיבל את צורתו הייחודית, ומסתתרת מאחוריות פילוסופיה שלמה. מקור ההשראה הוא תרנגולות בטבע והצורה המצחיקה של הגוף שלהן, וכך גם המוצר מביא איתו קריצה הומוריסטית. הטבע מביא איתו א-סימטריות ותנועה, התרנגולת מביאה איתה עגלגלות, וכאשר משתלב לו פרח בוואזה, התוצר הסופי הוא הרגשה טבעית ומרעננת בלב מרחב העבודה.
גם במוצרים שנמצאים כעת בעבודה מושקעת מחשבה על כל פרט ופרט. כזאת היא המנורה הבאה שאפשר רק לשער לאיזה שם מתוק היא תזכה. "זה חבר תאורה. לא משנה היכן תמקמו אותו, הוא שם כדי לעזור".
מלבד המוצרים לבית, חן יוצרת גם פסלי "רדי מייד" מפריטים שנחשבים כפסולת, ציורים, הפקות אמנות ואף תכשיטים. מכל גוף היצירות העשיר הזה עולה מסר אחד, שגם הדיוטה בעיצוב תעשייתי (במיל') יכולה להבין: לפעמים שווה לעצור, לא לקחת את החפצים היומיומיים כמובנים מאליהם, לא לפעול על אוטומט ולפתח הערכה לכל חפץ שנקרה בדרכנו.