אפתח ברקע היסטורי: מספר שבועות לפני ההשקה, שמעתי דיבור על מעין בית שיאגד עשרות מסעדות ומקומות שמוכרים אוכל טבעוני, ואף יצא לי לקשקש קצת עם הרוח החיה מאחוריו. מאז העניין (המלהיב לכשלעצמו) קצת נשכח ממני, עד לפני יומיים. רותם הלפרין מהבלוג Tricolad, המוקדש לאוכל בריא וצמחוני/טבעוני, עשתה פעילות באינסטגרם שלה, בה הפרס הוא כרטיס המזכה בשפע הטבות למסעדות צמחוניות וטבעוניות. מובן שלא חלף שבריר שנייה בטרם קישרתי. מסתבר שהעניין קרם עור וגידים, וכיום הוא עומד על הרגליים. הכירו את המיזם קיץ טבעוני (זה הפייסבוק שלו) שמראה שלהיות טבעוני זה יותר קל ממה שחושבים, גם לארנק. ביקשתי מרותם המלצה מבין הרשימה האינסופית באתר, וכך הגעתי עד הלום.
שתי מסקנות:
1)בכל פעם מחדש משמח אותי מחדש לגלות כמה עולם הבלוגינג מאמין בזרועות פתוחות לאנשים חדשים וקשרים חדשים.
2)הסצנה הטבעונית בישראל חיה ובועטת, ואין סוף לחידושים.
כעת, לענייננו: כיאה למסעדה הטרנדית שהיא, בימי שישי היא מלאה עד אפס מקום, ומודה שאמרו לי את זה מפורשות מבעוד מועד. לקחתי את הסיכון ושמתי פעמיי למסעדה ברחוב בזל התל אביבי ביום שישי בשעה 11:00, כדי לגלות שאכן כך הדבר. מתחם בזל מפוצץ, והמסעדה במיוחד. אפילו חניון ‘אחוזת החוף’ הסמוך נסגר מרוב עומס, וצריך לחכות באמצע הכביש כדי שהשערים ייפתחו, בכל פעם לרכב אחד. ויתרתי על התענוג אחרי דקה-שתיים, ורק בסבב השני של חיפושי החנייה מסביב לבלוק מצאתי את מבוקשי. הגעתי לכניסה, וגיליתי שעליי לחכות בשמש שיתפנה מקום.


פייר? כמעט והחלטתי לעשות אחורה פנה ולחזור ביום אחר, ואז הגיעה התערבות אלוהית: עוגיות חינם למחכים בתור, שלגמרי קנו את עולמי.

כמה דקות עברו מהר, הגיע תורי והתמקמתי. בהחלט יש למקום הזה קטע – במקביל להיותו מסעדה, הוא גם חנות בוטיק לחפצי נוי לבית. מסתבר שהעניין משתלב יופי:




אז יאללה, להזמין? בהחלט.

כך נבחרה לה מנת מגש חמנייה טבעוני, הכולל מקושקשת טופו עם בצל סגול, בצל ירוק ופטרוזיליה, ירקות קלויים, טחינת ספירולינה, מסבחה, סלט ירקות, סלט ירוקים עם אגוזי מלך, קשיו, בוטנים, חמוציות וצימוק אוזבקי ולחם. במילים אחרות, זה:

אז סלט הירוקים התחלף בסלט קינואה, שכמובן התקבל בברכה. זו הייתה הפעם הראשונה שלי שבה אני אוכלת חביתה טבעונית. שמעתי בעבר בחצי אוזן על חביתה טבעונית מקמח חומוס, אך טרם יצא לי לטעום. פייר? אחלה דבר, חביתה טבעונית. בביס אחד מרגישים שמדובר בטופו, בביס שאחריו אפשר לגמרי להתבלבל ולחשוב שזו אכן ביצה ולתהות אם התבלבלו לי במנה במטבח, וחוזר חלילה עד שהחביתה נעלמת לה. באשר לטחינת הספירולינה – הטעם הוא טעם של טחינה, הצבע הוא כמו לאכול שמיים. לא זכור לי מפגש עם תכלת על הצלחת שלי, וזה היה ממש נחמד. השיא? אפילו אני, עם קיבה שהיא בור בלי תחתית, השארתי חצי מהתלולית של החומוס והטחינה על הצלחת מרוב שהתמלאתי. זה לא קורה לי אף פעם, בטח שלא במסעדות.
יש עוד כל כך הרבה מנות שסימנתי בתפריט, כעת רק נשאר לבחון את השמועה שהרבה יותר שלו ונינוח באמצע השבוע. אעדכן.
נראה מעולה!
לגמרי ביקור חובה כשאני בארץ!!!
הו יס, בהחלט!
התמונות מרהיבות. ניראה טעים ויפה.
🤓😍
וואו העוגייה נראית מדהים! לגמריי מבינה איך העוגיה שכנעה אותך להמתין בתור 😉 והמקושקשת טופו שלהם אדירה!!
😛😛
מתה על המסעדה הזאת ! כיף לשמוע שגם את הולכת לבדוק אותה שוב
😎😎
You had me at עוגיות בחינם! לא מפסיקה לשמוע על המקום הזה ומחכה כבר לאכול שם כשאני מגיעה לארץ!
יאללה, בואי!