לידיעת הטסים לפריז: כך תבנו טיול מושלם בעיר

אמל"ק: עם כל הכבוד למסלול מוקפד, טיפים והתייעצויות – עד שלא הייתם שם פיזית, לא באמת תוכלו למצוא את הידיים והרגליים. תנו לי לעשות לכם סדר בבלגן, כדי שלא תחזרו על הטעויות שלי.

בבואכם לתכנן טיול בחו"ל, תגלו מהר מאד שמציאת האתרים המובילים זה החלק הקל. תוך שניות גוגל פורש בפניכם היצע אדיר של אתרים. אם מדובר בעיר אייקונית כמו פריז, סביר להניח שאתם יכולים למנות עשרה אתרים כאלה על עיוור, אפילו בטרם פתחתם את גוגל. מה שהאייטמים הללו לא מספקים זה הווי. דברים שרואים מכאן לא רואים משם ולהיפך. בעיניי, כתבת תיאום ציפיות מספקת מידע משמעותי הרבה יותר מעוד כתבה שמספרת על רובע טרנדי כזה או אחר. מודה: לפני הטיול שלי, חיפשתי אייטמים כאלה, פתחתי שרשורים בחו"ל זה כאן, ומה לעשות – גיליתי שהטיפים הללו לא שווים כלום ברגע האמת. אז קבלו את רשימת ה-dos & don'ts שבאמת שווה משהו:

Do: התכווננו לסוף הקיץ

באופן אישי, אני הגעתי לפריז ב-29 לאוגוסט, והתאריך הסתבר בתור שיחוק היסטרי. כל החששות מפני פריז באוגוסט הסתברו כחששות ותו לא. התיירים כבר המריאו חזרה לארצם, הפריזאים עוד לא הואילו בטובם לשוב מה-vacance, ואפילו מזג האוויר האיר לנו פנים עם שמש אירופאית רכה, כ-20 מעלות בצהריים וטפטוף אחד סמלי בלבד. מפלס הסינים עם מקל הסלפי היה מינימלי, וכך גם התורים. להיפך – מצאתי את עצמי קצת נלחצת מהמומנטום מבעוד מועד, שריינתי כניסות לאתרים המפורסמים, ובדיעבד זה היה מיותר. במעמד ההזמנה יש לקבוע שעה מסוימת, כך שבמידה ומגיעים לאתר לפני הזמן יש לחכות, במידה ומאחרים אז הולך הכרטיס, וכל זה לחינם.

Don't: אל תחזרו על טעויות של אחרים במטרו

אין דבר כזה, טיול בלי פאשלה מזעזעת, טעות מביכה של טירונים שאפילו הכתב לא מסוגל לסבול. אבל לא באתי לפה כדי להלקות את עצמי, אלא כדי לתת לכם להפיק לקחים.

סיפור שהיה כך היה: כפי שעשיתי בהצלחה יתרה בלונדון וניו יורק, ברגע הראשון בו פגשתי את המטרו, התעניינתי לגבי מסלול לחופשי שבועי/כרטיסייה. ידעתי שהרגע יגיע, חיפשתי מידע על מסלולים עוד בארץ, אבל פשוט לא מצאתי התייחסות, לפחות לא בעברית או אנגלית. היתכן? כאן מגיע הטוויסט בעלילה – בניגוד ללונדון וניו יורק, במקרה זה אינני שולטת בשפה. הנציגה האנטיפתית עד כאב שישבה שם דיברה בצרפתית שוטפת בלי להתחשב בי, לא עשתה מאמצים לגרום לי להבין אלא ההיפך הגמור, לא הפסיקה לגלגל עיניים כאילו בפעם הראשונה בחייה היא נתקלת במישהו שלא דובר צרפתית, ואחרי שצף-קצף בצרפתית התחילה למנות את ימות השבוע, שהיו הדבר היחיד שהבנתי. טוב, שילמתי 27 יורו והלכתי לדרכי.

יום למחרת, רגע לפני שעליתי שוב על המטרו בשעת ערב מאוחרת, עצרו אותי שני אנשים ליד המחסום בכניסה לתחנה. מסתבר שהם לוקחים ברצינות את ה"הכנס תמונה כאן" שכתוב על הכרטיס המגנטי שקניתי בתחילת הטיול. "קיבלת קנס – 35 יורו לך ו-35 יורו לשותפתך לטיול, כי אין לך תמונה על הכרטיס. אפשר את האשראי שלך ונחייב אותך על המקום ב-70 יורו?". לפחות הפעם זה היה באנגלית.

עד היום אני לא סגורה מה היה שם. או שהנציגה ביום הראשון לא מצאה לנכון להבהיר לי שהכרטיס לא תקף ללא תמונה, או שעליתי על איזו חולייה של עבריינים שמנצלים שוקיזם של תיירים ואומרים להם "קיבלתם קנס. נחייב אתכם כאן ועכשיו", כי רק בדיעבד קלטתי – אין מצב שככה מחייבים קנס, על המקום. בכל מקרה – מדובר בכרטיס שמצריך איזושהי היערכות, כזו שהיא מעבר לגבולות הסביר לתייר שלא יודע את השפה. למה מלכתחילה הנציגה מכרה לי אותו? היא יכולה למכור לי כרטיסייה של 10 נסיעות, כפי שקנו תיירים ישראלים אחרים שדיברתי איתם על החוויה.

רק במלון, אחרי שחלקנו את החוויה המפוקפקת עם הנציג בקבלה, העניין הסתדר. הוא צילם את התמונה שעל הדרכון שלי במכונת צילום, גזר והדביק על גבי הכרטיס המגנטי. באורח פלא זה עבד. כלומר, לא תפסו אותי יותר. אז עיריית פריז/חוליית עבריינים/פוסטמה בעמדה במטרו – שיילך לכם לתרופות.

Do: תנו צ'אנס גם לאתרים הכי תיירותיים

אני מחשיבה את עצמי מיטיבת לכת בכל מה שקשור לטיולים. 25 יציאות מגבולות מדינת ישראל, מתוכן 7 שארגנתי לגמרי לבד, מסוגלות לעשות זאת לבן אדם. כביכול, הגעה לאתרים המפורסמים בהגזמה, אלה שמאכלסים תיירים סינים עם מקל סלפי, זה מתחת לרמה שלי. אנשים כמוני, שראו עולם ובעבורם זו לא הפעם הראשונה בפריז, צריכים לצאת בהכרזות כמו "אני מתכוונת לטייל כמו פריזאית אמיתית" או "רק גלריות אינטימיות ובולנז'רי משפחתי אותנטי". בכל זאת, מצאתי את עצמי מבלה חצי יום בקומות העליונות של מגדל אייפל, משקיפה על כל העיר בסבבה שלי. מסקנה? אל תהיו מקובעים ואל תרימו יותר מדיי את האף. בכל זאת – באתם ליהנות.

Don't: אל תזמינו מלון ב- Saint-Germain-des-Prés

מדהים איך עשיתי מעל ומעבר במחקר, ובכל זאת נפלתי. לפחות כאן הנפילה לא הייתה כל כך חמורה כמו בסעיף המטרו.

ידעתי ששאלת הלוקיישן של המלון היא סופר חשובה. כמו בטיולים שתכננתי בעבר (שניים בלונדון, ניו יורק, מילאנו וברצלונה), בדקתי מראש את המרחק בין המלון לתחנת הרכבת התחתית, בעזרתו האדיבה של Google Maps, וכאשר נוכחתי לגלות שמדובר בפחות מ-300 מטרים, ידעתי שאני בדרך הנכונה. עכשיו נשאר רק לבחור את השכונה. בתום מספר שרשורים בפייסבוק שנמשכו כמו הגלות, ראיתי שהשם סן ז'רמן, או הרובע השישי, עולה שוב ושוב. כך הזמנתי מלון בלב שקט.

טעות. השכונה היא פשוט, איך אומר? פחות. זה לא שהיא מחורבנת ממש. פשוט משהו בה היה קצת כבוי. כמו פרוור שינה. לא היו בשכונה תיירים אלא רק מקומיים, וראו את זה. יש מצבים בהם זה דווקא נחמד להרגיש פריזאית אותנטית, אבל וואלה, דווקא הייתי מעדיפה להיות בשכונה יותר תיירותית. הרגשתי כאילו נקלעתי לשם בטעות.

Do: צאו מהעיר

עם כל הכבוד לפריז, ויש כבוד, יציאה מהעיר היא מאסט. בכל טיול שאני מתכננת, אני מקפידה על יום בו אני יוצאת מהעיר, וכך היה גם בפריז – יום אחד הייתי בדיסנילנד (וכיוונתי אותו ליום הראשון ללימודים בצרפת, כדי לקצר את התורים למינימום, ואכן זו הייתה החלטה נכונה), ועוד חצי יום הייתי בוורסאי.

מה שכן – היכונו לשוק חייכם כשאתם מנסים לצאת מהעיר ברכבת. שלא כמו במקרה של המטרו, שאפשר להסתגל אליו אחרי נסיעה או שתיים ויש Google Maps שתמיד שמח לעזור, כאן תצטרכו למצוא את דרככם לגמרי בעצמכם, פשוט כי ה-Google Maps לא ממש עוזר בתוך תחנות רכבת. היכונו לדקות ארוכות ומסויטות של חיפושים קדחתניים אחרי הרציף המבוקש, אפס שילוט ומקומיים שלא יודעים אנגלית. לא אשקר – יהיו רגעים שתרצו לסוב על עקבותיכם מרוב ייאוש, אבל אל תעשו את זה. עם זאת, הקפידו לקחת שעתיים פור לנסיעה של 30 ק"מ. אני לא מגזימה.

Don't: אל תוותרו על מוזיאונים

האגדה מספרת על אנשים שהיו בפריז ולא היו במוזיאונים.

לא, לא ברור לי העניין הזה. גם אם אתם לא שוחרי תרבות גדולים, עדיין מדובר בחוויה של ממש וחלק בלתי נפרד מהמהות של העיר. חוץ מזה, ביקור במוזיאון בא בילט-אין עם הרמה לאגו והרגשה של "תראו, איזה חכם ואנין טעם אני". מה רע? כך מצאתי עצמי ב-Musée d'Orsay, מרכז פומפדו, Petit Palais, מוזיאון פיקאסו וכמובן הלובר. אז השכלתי קצת. או הרבה.

Do: לכו ברגל

עצלנים? זה בשבילכם. היכונו ללכת הרבה ברגל. אם אתם מתלבטים אם לצעוד מרחק של פחות מקילומטר או לקחת מטרו – תמיד העדיפו ללכת ברגל. כך תוכלו לפתוח את מד הצעדים של הסמארטפון בסוף כל יום ולהגיד "25,000 צעדים? איזה תותח אני". יש אזורים שאפשר להתרשם מהם אך ורק דרך הרגליים, כמו המארה ומונמרטר. אז ארזו נעליים נוחות שכבר נעלתם, ותרו על העקבים כדי שלא תעמדו בפני פיתוי, והיכונו לשרוף קלוריות.

Don't: אל תבנו על שופינג חייכם

היה לי ויז'ן בראש של Forever21, Primark, Victoria's Secret וכיוצא באלה – שופינג במחירים שווים לכל נפש, שעדיין מביא מנה יפה של "שיישרף לכם! נקניתי בחו"ל ואתם תקנאו". בפועל זה פשוט לא קרה. אולי יש לפריז מוניטין של בירת אופנה, אבל המוניטין הזה שמור למי שיכולה להרשות לעצמה הוט קוטור. לבעלות תקציב בינוני וסביר מדובר ביעד שופינג בינוני ותו לא. לא מצאתי את מבוקשי, שיק היסטרי שאי אפשר להשיג בארץ ומביא איתו משב רוח של מקומות רחוקים. מה שכן מצאתי זה את עצמי מגיעה ל-Uniqlo ומפוצצת 100 יורו, כי זאת החנות היחידה שאין בארץ, והיי, לא יכולתי לחזור בידיים ריקות.

Do: שבו בפטיסרי

חשבתי שזה מצועצע, חשבתי שזה קיטש לתיירים, חשבתי שיהיה יקר בהגזמה, חשבתי שזו סתם קלישאה, חשבתי למצוא מקבילה מקומית ל'ארומה', משהו פשוט שסוגר פינה. בסוף ישבתי בפטיסרי, וגיליתי שסתם סיפרתי לעצמי סיפורים. זו בדיוק צרות האופקים שדיברתי בגנותה בסעיף המוזיאונים. צריך להשאיר את צרות האופקים הזאת בדיוטי פרי בנתב"ג. היה ממש כיף, והפיצה שקלה כמו פיל אפריקאי והשביעה אותי ליומיים.

Don't: אל תצפו להרגשה כמו בסרטים

התרבות הפופולרית יצרה אצלי בועה. בכל פעם שמראים את פריז בסרטים, מציגים קלוז-אפים של זוגות אוהבים, מתנגן לו אקורדיון ברקע ועוד כהנה וכהנה קלישאות. כשהולכים ברחובות פריז לא באמת מרגישים קסם כזה. ציפיתי להרגיש שאני בסט של Midnight in Paris. ציפיתי להרגיש כאילו עוד רגע אני אפגוש את אדית פיאף או קוקו שאנל. לא קרה. הרבה מקומות בעיר, גם בשכונות היוקרתיות, מלאים בבתי עסק מיוזעים ואומללים למראה, מרזבים מתפוררים וגרפיטי סרי טעם. באופן מוזר ביותר, דווקא עכשיו, כשאני מסתכלת על התמונות כעבור עשרה חודשים, זה נראה שיש שם קסם שלא ראיתי בזמן אמת. לזה בדיוק התכוונתי בפתיח – דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

8 תגובות הוסף תגובה

  1. ניני אטלס הגיב:

    רשומה מקסימה. רוב ההערות/הארות שלך, מתאימות לכל מקום אליו אנחנו מגיעים כך שהרווח מהרשומה, גדול.

  2. פוסט מעולה! תודה על ההמלצות

  3. יסמין הגיב:

    פוסט מעולה! חייבת להגיד שגרתי שם ארבע שנים ובאמת קלעת בול 😊

    1. לימור רוב הגיב:

      איזה כיף לך!
      אחרי שקראתי כל כך הרבה מדריכים מלוקקים שלא באנת תורמים, טוב שיש אותי 😎

  4. mineyours175851490 הגיב:

    רשימה מעולה לפריז!!! שומרת לטיול הבא (:

השאר תגובה