הקרב על ווינטרפל: ריקאפ

אמל"ק: הזדמנות אחרונה שלכם להימלט על נפשותיכם לפני אורגיה של ספוילרים.

אילו היו לי ביצים, היו לי ברגעים אלו blue balls. אני לא רוצה להגיד שאני מאוכזבת, אבל אני מרגישה שלא באתי על סיפוקי. ציפיתי לליטרת דם שלא הייתה מביישת את הפיצוץ של דאע"ש ב-kings Landing בסוף העונה השישית. לעזאזל, ציפיתי לקרב הממזרים 2. ומה קיבלתי? תקלה בערוץ 1. זה מה שקיבלתי.

אני מרגישה שמה שעברתי בשעה ורבע של צפייה היה בגדר rip off. הייתה אמורה להיות לי חוויית צפייה מושלמת. נשארתי ערה כל הלילה. החדר היה חשוך לחלוטין, נערכתי לפרק של פעם בחיים, עם סצינת הקרב הארוכה בהיסטוריה, שמתרחשת כולה בלילה כפי שהבטיחה סוללת היח"צ של HBO, אבל כלום לא הכין אותי. הפרק היה חשוך. על זה קמה ונפלה חוויית הצפייה שלי. כל עשרות מיליוני הדולרים לא היו שווים כלום כי מישהו אמר שם למעלה "זה לילה! נעשה את זה אמין! נעמעם את האורות למינימום וניצור תחושת בלבול אותנטית אצל הצופים, כפי שחשו החיילים בשדה הקרב". אותנטיות זה טוב ויפה, אבל יש עוד אלף טכניקות ליצור אותה שלא נראות כאילו יש קצר בווינטרפל. כל קולנוען מתחיל יגיד לכם. לעזאזל, כל ילד בן 12 עם ערוץ יוטיוב יגיד לכם. איך זה שתחושת הבלבול האותנטית הובהרה יפה מאד בקרב הממזרים בעונה השישית? האמת, כבר קראתי ברשת שצופים רבים שמחו על הסצינות בהן הדרקונים של דאנריס יורקים אש, כי רק אז המסך יה מואר. עד כדי כך.

היו סצינות שלמות, שבטח עלו הון עתק וכללו מאות ניצבים, שפשוט לא הבנתי כלום. הדמויות שריצדו לי על המסך היו בגדר צללים ותו לא. כך, למשל, פספסתי את הסצינה בה ליאנה מורמונט מוצאת את מותה. White Walker ענק מניף אותה באוויר ומוחץ אותה למוות, ורגע לפני שהיא מתה, היא מצליחה להרוג אותו. אלא שבחסות החשכה, הייתי בטוחה שזו אריה סטארק, ולא הבנתי למה רואים את אריה כמה דקות לאחר מכן בריאה ושלמה. רק בזכות ריקאפים שקראתי ברשת הצלחתי להבין בדיעבד מה ראיתי. למה אני צריכה לקלוט את זה רטרואקטיבית ולא ליהנות מסצינה משובחת כזאת בזמן אמת? אה, כן. כי הגנרטור שלהם בווינטרפל נפל.

בואו נדבר על אריה סטארק, גיבורת היום, החודש והמילניום. כלום לא יכול היה להכין אותי לקטע בו היא ולא אחרת הורגת את מלך הלילה. שאפו למי שהגה את הרעיון. שניה לפני שהיא נועצת חרב מפלדה ולריאנית במלך הלילה ומחסלת אותו, את צבאו ואת הדרקון שלו, רגע לפני שנשנש את ג'ון סנואו, יש סאונד של חרב שננעצת בה. כמו רבים, גם אני לא הצלחתי להבין אם היא חיה או מתה בתום הפרק. לפי ההצצה לפרק הבא היא חיה. אין לי מילים להגיד כמה שאני מבסוטה עליה בשני הפרקים האחרונים. אני באמת ובתמים חושבת שהיא גנבה את ההצגה מג'ון סנואו והייתה יותר דומיננטית ממנו מבחינת זמן מסך.

אגב, קלטתם את יכולות הלחימה של דנאריס בחרב? מאיפה זה בא? עד עכשיו, בכל פעם שראינו אותה נלחמת, זה תמיד היה באמצעות הדרקונים שלה. סוף סוף רואים אותה נלחמת fair and square וטוב שכך.

אז מה לא עבד לי?

1)בראן פאקינג סטארק. קו העלילה המייגע לעתים הזה כלל שבע עונות וחצי של בילד אפ, עד שהילד המנחוס יהרוג את מלך הלילה, עמו הוא מנהל קשר סימביוטי מסתורי אה-לה הארי פוטר ולורד וולדמורט. אז נכון, סצינת המוות של מלך הלילה הייתה מספקת להפליא, אבל אני לא יכולה שלא לחשוב "היי, אז עברנו את הממבו-ג'מבו הזה, על הקשר בין בראן ומלך הלילה, לחינם? לא נקבל תשובות מספקות לעולם?".

2)ג'ורה מורמונט, מליסנדרה ות'יאון גרייג'וי אמרו ביי-ביי והזדכו על הציוד. לאחר שמונה שנים של ציפיות למרחץ דמים אפוקליפטי, זה פשוט לא מספיק. אין אפס. 'משחקי הכס' העלתה לנו את הרף וכולנו נהיינו צמאי דם. ציפיתי לראות עוד מהדם הזה בפרק כל כך מכונן.

3)הייתי שמחה לראות את ג'ון סנואו נלחם יותר על הקרקע ופחות על דרקון. אני יודעת שזה לא רציונלי, ושזה אמור להיות סופר מספק כשהוא מתחבר לטרגריאן שבו ורוחב על דרקון במקום להילחם בחרב כהרגלו, אבל old habits die hard.

4)והתיאוריה שמלך הלילה יקים לתחייה את כל המתים במערות הקבורה של ווינטרפל, שם מתחבאים סאנסה, טיריון וכל מי שלא יכול להילחם, ובעקבות זאת מערות הקבורה יהפכו למלכודת מוות שאף אחד לא יוכל לשרוד, מה איתה?

5)בריאן, האבירה טרייה, ג'יימי לאניסטר אהוב לבי, סאם טארלי – כולם קיבלו קמצוץ זמן מסך. בעצם, אולי הם הופיעו, אבל פשוט לא ראיתי מבעד למסך העלטה.

להבדיל, מה כן עבד לי?

1)הדקות האחרונות כאשר הסאונדים של הקרב התעמעמו והחליף אותו קטע מוזיקלי, מה שדווקא חידד את העוצמה של שדה הקרב ואת המחיר שהאנושות משלמת בקרב נגד המתים, ובעיקר המבט שסאנסה וטיריון מחליפים במערות הקבורה כשהם בטוחים שזה הסוף.

2)המוות של מליסנדרה היה האהוב עליי. גם אם לא ממש הצלחתי להסביר רציונלית למה היא הייתה חייבת ללכת, היה בו משהו פואטי וחזק.

3)Stick ’em with the pointy end.

4)הלב שלי לא הפסיק להלום בטירוף כאילו אני בדרך לראיון עבודה או לבגרות. ההרגשה המשכרת הזאת שמעבר לפינה צפוי לי מאורע אייקוני וקאנוני שאני זוכה לראות לפני כולם.

יאללה, פרק 4, בבקשה תגיע מהר. מי ייתן וסרסיי תמות בפרק הבא ואני אקבל את ליטרת הדם שאני חושקת בה כל כך.

10 תגובות הוסף תגובה

  1. therealme953 הגיב:

    המתים בקריפט כן הופכים לזומבים ותוקפים. אלה היידיים שהבקיעו לוחוץ עץ מימין ומשמאל.
    שכחת את שתום העיין דנדריון.

    מה שהכי הדהים אותי *אחרי* הפרק, זה שההוצאה להורג של בייליש בידי אריה ערבה אותי רגשית פי אלף מההוצאה להורג של מלכליילה בידי אריה.

    חוץ מזה קלארק (דאני) משחקת רע. ממש רע. הבכי שלה על ג'ורא נראה כמו שיעור דרמה של כיתה ג.

    1. לימור רוב הגיב:

      חשבתי שה-White Walkers במערות הקבורה היו פשוט כאלה שזלגו משדה הקרב שבחוץ!
      החושך אשם.
      אני חושבת שאמיליה קלארק מאד מאד יפה, נראה שהיא אחלה בן אדם, היא ריגשה אותה עם הסיפור על המפרצות במוח, אבל כשרון משחק אין לה. היא לגמרי overacting. איפה היא ואיפה מייזי וויליאמס או לינה הידי, למשל.

  2. עדן הגיב:

    לא ש*התאכזבתי* מהפרק, אבל ציפיתי למשהו שונה. חשבתי שבריאן, פודריק, Grey Worm ומיסאנדיי כולם ימותו. אז נכון, מתו ליאנה ג'ורה בריק ת'יאון אד ומליסנדרה, אבל חוץ מת'יאון כולם הרגישו משניים ממש. לא באמת חשבתי שאחד מהסטארקים, הלאניסטרים, דאני, סנדור, סאם או ואריז ימותו- אבל אם זה היה קורה זה היה הרבה יותר מהותי וכבד.

    לא במיוחד ציפיתי שיראו את הודור או בנג'ן (מה זה כל כך היה תורם חוץ מרגע של "אוייי") אבל הייתי בהחלט רוצה לדעת מה עלה בגורלה של מירה ריד: אמרו שכל מי שמצפון לוינטרפל הצטרף לצבא המתים אבל לא ראו אותה ולא בטוח שאי פעם נדע. זה קצת מעצבן. היא גם סוג של אמורה הייתה להיות עם בראן בקטע יותר מידידותי, לפחות לפי הספרים…

    אני מניח שמה שהכי חרה לי זה שנטרלו את ההלכים הלבנים, וגם בלי הסבר מספק למניעים שלהם. "למחוק את זיכרון העולם"? אוקיי, ל-מ-ה. היה הרבה יותר יפה אם מלך הלילה היה למעשה בחיפוש אחרי מרפא למצבו, או מתגלה כאחד הסטארקים מההיסטוריה, או שהיו מגלים שהדרך היחידה לעצור אותו היא "לשאוב ממנו את הכוחות" ולהפוך לכמותו. אבל לא- התנפץ כמו בועה בשנייה שרירותית.

    עם זאת היו הרבה רגעים חזקים בפרק:

    1) כמה ששונאים את מליסנדרה יש משהו חזק בזה שהיא פאקינג רצחה ילדה אבל בכל זאת חיפשה כפרה. לא חושב שמצאה אותה, אבל תרמה תרומה לקרב נגד המתים. והמוות שלה היה פואטי.

    2) ההקרבות של ז'ורה, ליאנה ות'יאון היו מרגשות ממש. לא מספיק שמו דגש עליהם בזמן האחרון אבל זה לא לוקח מהעוצמה של המוות.

    3) אריה הייתה הכי אנושית שראיתי אותה מאז החתונה האדומה בערך- ראו את הפחד, הילדה הקטנה שבה, הצד שלא עוטה על עצמו מסכות ומעמיד פנים שהיא קשוחה. חיכיתי לזה שנים. ממש מקווה שלא תחזור לסורה ותתמקד בנקמה בסרסיי ובהר בפרקים שנשארו.

    4) חרף כל המתחים והסימנים הרעים לגבי דאני, היא העמידה את עצמה ואת הדרקונים שלה בסכנה וסייעה לקרב המון- גם אפילו בלחימה עצמאית עם חרב. זה היה מרענן.

    1. לימור רוב הגיב:

      וואו, השקעת!
      עכשיו אני אכתוב תגובה סופר מייבשת אחרי שמשקיעים וכותבים בכזו אריכות – מסכימה עם כל מילה 🙂

  3. יפית הגיב:

    דווקא כן ראיתי שמדובר בליאנה ולא באריה… אז הדיבור על החושך לא כזה מדויק בעייני. לא ראיתי בכל הסצנו. כמו שצריך אבל העלוה והחוסר בהירות רק גרמו אצלי ליותר מתח.
    ואין אבל אין כמו אריה!!!
    וגם סנסהההה

    1. לימור רוב הגיב:

      לגבי החושך, הבנתי שיש אנשים שסבלו מזה יותר מאחרים. אני למשל.
      האינטרנט זובח לאריה ברגעים אלו, מכל פינה בעולם. זה היה רגע בלתי נשכח. מה שכן, זה הופך את הדמות של בראן ל-red herring הגדול בכל הזמנים.

  4. נועם הגיב:

    פרק חשוך ואפל , קרב ארוך ומתיש , מצאתי את עצמי מריצה קדימה .

    1. לימור רוב הגיב:

      להריץ קדימה?? זה קיצוני!

  5. גלי הגיב:

    הרגת אותי עם "תקלה בערוץ 1" 😂
    גם אני הרגשתי תחושת החמצה מתמשכת מזה שחצי מהזמן לא היה לי ברור מה רואים על המסך

    1. לימור רוב הגיב:

      איזה כיף שאנחנו לא היחידות!

השאר תגובה