הכי טבעוני בנווה צדק

זר לא יבין זאת, אך צמחונים וטבעונים רבים יסכימו איתי – בשנת 2019, בכל מסעדה אפשר למצוא מה לאכול. לפעמים זה ברמה של סלט ערבי/צ'יפס/פסטה ברוטב עגבניות, לפעמים כמה רמות מעל, אבל בכל מקרה, התפריט שלא מן החי אף פעם לא מגיע לקרסוליו של התפריט הרגיל מבחינת טרנדים וקולינריה עילית. מלבד זאת, כל צמחוני וטבעוני בטח מצא את עצמו בשלב מסוים מזמין מנה ומרגיש שהוא על המשמר. אפילו בסביבה הכי woke והכי מודעת לעצמה בלב תל אביב, ועל אחת כמה וכמה באזורים בהם המודעות פחותה. המחשבות נעות על הספקטרום שבין "אולי התבלבלו עם המנה שלי? אין מצב שזה טבעוני. זה טבעוני? זה בטוח טבעוני? בטוח-בטוח טבעוני? ל"מה עם הסירים בהם בישלו את המנה? במה השף נגע קודם? ואם פתאום אני אמצא ביס של דג או בשר באמצע המנה? מה אני אעשה? אני אוכל בביסים קטנים וזהירים, זהו זה". כיום יש יותר ויותר מסעדות טבעוניות למשעי, כך שאפשר להזדכות על הדאגה ולאכול בראש שקט. כך הגעתי למשק ברזילי שבנווה צדק בתל אביב.

ראשית, הסביבה של המסעדה מהממת. כמי שלא מסתובבת הרבה בין הסמטאות והמדרחובים של נווה צדק, היה מדובר בתגלית של ממש. מעבר לכך, הייתי בטוחה שאצטרך לבזבז דקות ארוכות ומורטות עצבים בחיפוש חנייה, אך לשמחתי העניין נסגר צ'יק צ'ק.

העיצוב של המסעדה הוא מאד Hygge. כלומר, נוח וביתי, ולא פלצני, מלוקק, יומרני ונובורישי.

ומה באשר לאוכל? הזמנתי עסקית. המנה הראשונה הייתה אנטיפסטי – ירקות קלויים לצד קרם לימה. כך אכלתי לראשונה בחיי ארטישוק צלוי. ארטישוק הוא מסוג המאכלים שרק שפים מומחים יודעים מה לעשות איתם (רמז – לא לבשל במים חמים במשך שעה, לחכות שיתקרר, לתלוש עלה-עלה ולקוות לטוב, כפי שלמדתי על בשרי). באשר ללימה, הטעם הוא כמו של חומוס בלי טחינה. השכלתי.

המנה העיקרית הייתה לזניה עם גבינת קשיו, פטריות ועלים מוקרמים בבשמל אגוזי לוז ברוטב פלפלים קלויים, צנוברים ופסטו. מה אגיד לכם? כל כך כיף לנעוץ מזלג בלי דאגות, בלי לחשוב פעמיים, בלי לחכות להפתעות מצערות בפה שלי, רק עם טעם אגוזי וקראנצ'י. נכון, הייתי שמחה אם הרוטב היה חם, אבל סביר להניח שזה הפורמט של המנה. הכי פאן.

הייתי שמחה לנסות את כל המנות בתפריט, עכשיו כשבניגוד למסעדות מן השורה, כל האופציות פתוחות בפניי, ובפרט האקזוטית ביותר בחבורה, מסאלה דוסה. זוהי מנת קרפ אורז אדום ועדשים כתומות, שיפוד כרובית ובצל צלויים ושיפוד טופו בטנדורי, צ'אטני קוקוס ועלים. אגב, בחורף מגישים קובה סלק. יש למה לחכות.

עם היציאה, קפצתי להצטייד במעדנייה בכל טוב על טהרת הטופו, מוסקה חצילים וקציצות, וכן בבראוניז תמרים לקינוח. גם לארוחת הערב מצפה לי מנה נטולת דאגות. סך הנזק לארנק – 81 ש"ח במסעדה לפני טיפ, ו-65 ש"ח במעדנייה.

*גילוי נאות – כותבת הפוסט היא צמחונית.

השאר תגובה