בדיוק היום, כאשר אי אפשר ללכת מטר ברחוב בלי לשמוע 'משחקי הכס' מכל עבר (וניסיתי), החלטתי שזה הזמן לדבר על היעד שיגרום לכם להרגיש כאילו נקלעתם לווסטרוס, מינוס החשש למצוא את מותכם בעריפת ראש או קרב מול ה-White Walkers. סקוטלנד. מקום שבין היתר היווה סט ל'משחקי הכס', ובניגוד לרוב העולם, הישראלים עדיין טרם גילו.

באופן אישי, התאבססתי על סקוטלנד בזכות Outlander, כמו נשים רבות ברחבי העולם. אבל אני לא הסיפור פה. אני רק הצינור. הצינור שחש צורך עז לשכנע כל אחד ואחד שהיא מכירה שזה הזמן לנסוע לסקוטלנד, ויפה שעה אחת קודם. ההזדמנות שלי הייתה ב-24-27 ליוני 2016, בשורה התחתונה היו לי רק 48 שעות מלאות, ועד היום אני מחשיבה אותן 48 השעות הטובות בחיי.

אז קודם כל, למה לנסוע לסקוטלנד?

1)טירות, מרחבים ירוקים פראיים, מבנים עתיקים, היסטוריה מפוארת, אווירה הורסת שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר ואגדה אחת על מפלצת חמודה שמתחבאת באגם. כן כן, כל הבייסיק. אני לא צריכה לספר לכם. הכל חי וקיים.

2)כמעט אפס ישראלים.

3)השפה. רק מי שהיה בארץ בה המקומיים לא דוברי אנגלית, ומצא את עצמו נמנע בכל מחיר מפנייה למקומיים שלא ייתנו לו מענה, יודע כמה זה קריטי. פתאום טיול במקום דובר אנגלית נראה כל כך פשוט. אה, ואל תאמינו לבלוף "אי אפשר להבין מבטא סקוטי". תהיו בשוק בערך רבע שעה, ויעבור לכם. הם בריטים וזו המאה ה-21.

4)בואו נדבר דוגרי – הפאונד בשחיקה מטורפת, ולא צריך להיות כלכלן כדי להבין שהמגמה צפויה להימשך. האשמים? 52% מהבריטים שהצביעו בעד עזיבת האיחוד האירופי, בעיקר מתוך שעמום, והכניסו את הממלכה לברדק כלכלי מאין כמוהו. מי מרוויח? אנשים שרוצים לנסוע לבריטניה. כשהייתי בבריטניה ב-2010 הפאונד היה מעל 7 ₪. ב-2016 הוא היה בערך 5.5 ₪. היום הוא שווה 4.66 ₪.

5)בסך הכל מדובר על קצת יותר מ-5 שעות טיסה בנטו. מי אמר שצריך לחצות את העולם בשביל אגמים, עמקים וכרי דשא אינסופיים (אני מדברת עלייך, ניו זילנד)? אז נכון, החותמת על הדרכון תהיה United Kingdom ולא שום דבר אקזוטי יותר, אבל התגובות של אנשים מסביבכם יהיו כאילו מינימום צלחתם את דרך המוות.

6)אף פעם לא תהיתם מה קורה מחוץ ללונדון? ישראלים כבר הבינו שיש בגרמניה עוד מלבד ברלין. הם הבינו שיש בצרפת עוד מלבד פריז. הבינו שיש באיטליה עוד מלבד רומא. לגבי בריטניה האסימון טרם נפל. בריטניה היא מקום מושלם לטיולים, ולא לחינם היא הזוכה בתואר הארץ החביבה עליי בתבל. הטירות, המרחבים, כרי הדשא הירוקים והכפרים שנראים כאילו הזמן עצר בהם מלכת מחכים לכם, אפילו במרחק קצר ברכבת מלונדון. יש עוד כל כך הרבה לראות מלבד לונדון, התחבורה הציבורית בבריטניה סופר נוחה, והכל מתנהל בשפה שאתם מבינים. אפילו אם לא תחליטו לנסוע לסקוטלנד בעקבות הפוסט הזה, מספיק שתחליטו לצאת מהעיר ליום אחד בביקור הבא שלכם בלונדון – ועשיתי את שלי.

7)יש שם Primark.

המסלול שלי

ביום המלא הראשון מבין שניים, יצאתי לטיול מאורגן ב-Scottish Highlands. זה קלי קלות – בסך הכל חיפשתי בגוגל ומצאתי. מומלץ לכל מי שרוצה יום טיול מהודק, כולל הסברים, בלי לשכור רכב, בכל מקום בעולם. פשוט חפשו daytrip from ותנו לגוגל להוביל אתכם. המחיר סביר, משהו כמו 70-80 פאונד, ויש לי שקט נפשי למשך 12 שעות, וגם ה-Google Maps נח קצת. בעצם מדובר במיניבוס שנוסע לו כמה מאות קילומטרים, 200 ק"מ פלוס מאדינבורו, נקודת היציאה, ובינתיים המדריך לא מפסיק להסביר. מודה שממש החכמתי באותו היום – ואומרת את זה מישהי שמעבירה את הלילות שלה מול דפי ויקיפדיה שעוסקים בהיסטוריה הסקוטית.

המסלול היה הכי קלאסי שיש: לוך נס פלוס שיט של 45 דקות, טירת דאן (Doune Castle) ששימשה בתור ווינטרפל בפיילוט של 'משחקי הכס', המקום הכי יפה שהייתי בו בחיים, הוציאו דף ועט – גלן קו (Glen Coe), שזו בעקרון שמורת טבע, צפייה על בן נביס (Ben Nevis), ההר הכי גבוה בבריטניה, ועוד כמה דברים נחמדים שנתקלנו בהם בדרך.

ביום המלא השני שלי טיילתי באדינבורו. מה אומר? עיר מהממת. מבחינת מספר תושבים, מדובר בעיר בגודל של תל אביב, אבל האווירה היא כמו בכפר קטן ועתיק, ובין אתר אחד לאחר אפשר ללכת ברגל בכיף. מה שכן, עשו לעצמכם טובה ופרגנו לעצמכם במלון שקרוב למרכז העיר. נכון, האוטובוסים יעילים ועולים רק 1.90 פאונד, אבל זה קצת מוזר להיות במלון באמצע שכונת מגורים ולא באזור עם אקשן, ולנסוע 40 דקות בתוך העיר.

האתר הראשון שהייתי בו באותו היום היה טירת אדינבורו. פי אלף יותר 'משחקי הכס'. הטירה ממוקמת על צלע הר ומשקיפה על כל העיר, וזה מחזה הורס כמו שזה נשמע. מלבד הנוף, הטירה היא בעצם מוזיאון ענק עם הסברים בכל חדר, אז פשוט לקחתי את הזמן ללמוד ולא לפספס את פסקה בדרך. העברתי יותר מחצי יום בטירה.

משם המשכתי ל-Royal Mile, הרחוב הכי מפורסם בעיר. זה בעצם מדרחוב עם בתי אבן בסגנון ימי הביניים, מפוצץ בפאבים אותנטיים שמגישים וויסקי כבר מאות שנים (זה המקום לציין – לא סובלת וויסקי. מה לעשות). האווירה כל כך נחמדה, לא מתאמצת, ואיכשהו גם המסחור ברחוב בא בטוב (אני מדברת עליכן, חנויות מזכרות שמוכרות קילטס וקרניים של איילים). גם בשיא העונה אין מיליון אנשים, והאווירה של כפר קטן נשמרת. בין לבין, קפצתי לקתדרלת סיינט גיילס (St Giles) וגם ל-Royal Museum, שלצערי הגעתי אליו סמוך לסגירה.

המלצות ותובנות

1)הגעתי מלונדון לאדינבורו בטיסה. טעות מרה. אל תעשו את זה. אין צורך בטיסות פנימיות בבריטניה. המרחקים הם לא אסטרונומיים, ושירות הרכבות נוח להפליא. עד שמפצחים את מדיניות המזוודות של Easy Jet, עד שמגיעים לשדה התעופה באנדרגראונד וברכבת ומקפידים להתייצב בטרמינל 3 שעות מראש, עד שעוברים את הצ'ק אין והבידוק הבטחוני, עד שמחכים בדיוטי פרי, עד שטסים שעה וחצי, עד שנוחתים ומחכים למזוודות – התבזבז לו כמעט כל היום. אם הייתי עולה על רכבת, היה מדובר ב-4.5 שעות, ולא הייתי צריכה להיפרד מה-wifi. הבונוס? הייתי מרגישה על ההוגוורטס אקספרס.

2)מתלבטים אם להעמיס במעילים או לא? תעמיסו. קר שם.  בימים בהם הייתי, שיא הקיץ בישראל, בחיי שהיה יותר קר מאשר בחורף שלנו.

3)כל מי שהיה במקום שנמצא כמה אלפי קילומטרים צפונה מישראל ובסמיכות ליום הארוך בשנה, ה-21 ליוני, מכיר את התופעה הפיזיקלית המהממת – השמש מחליטה לא לשקוע. כך גם בסקוטלנד. בסוף יוני, היה חושך מוחלט רק סביב חצות, וב-2 לפנות בוקר החל השחר. מהמם.

4)סוגיית שכירת רכב לרגע לא העסיקה אותי. ויתרתי על התענוג. מעולם לא עשיתי זאת בחו"ל, ואין לי שום כוונה לעשות זאת לראשונה במקום בו נוהגים הפוך. רק חשבו על זה: אתם מוסעים בדרכים עקלקלות ב-Highlands, הנתיבים מסודרים משמאל לימין, ההגה בצד ימין, אתם נוהגים על רכב שאתם לא מכירים ובאזור שאתם לא מכירים. מי שמרגיש מספיק בטחון לשכור רכב בבריטניה – שיבושם לו. לא הייתי ממליצה.

5)לסקוטלנד יש ריח של גשם 24/7/365. זה נפלא כמו שזה נשמע.

6)לא משנה מה תעשו ואיפה תחפשו. בתור ישראלים שרגילים למחירים בארץ, המחירים בסקוטלנד יפתיעו אתכם לטובה. לא באופן דרמטי, אבל בהחלט תרגישו את זה אם תקפצו ל-Tesco לקנות אוכל או ל-Boots, ה'סופר פארם' של הבריטים.

7)איכשהו, יש גוונים של ירוק שרק סקוטלנד מסוגלת ליצור. אני מרגישה שפתאום אני מסוגלת לראות גוונים שלא ידעתי שהעין שלי מסוגלת לקלוט. הירוק שם זה לא הירוק העדין והמתנחמד של אנגליה. זה ירוק הארדקור, זועף, פראי וסופר ממכר.

8)יש משהו בווייב שקשה לי להגדיר במילים, אבל אני רק יודעת שאני רוצה אותו בקונטיינרים. זה כאילו הנפש שלי הייתה שם בגלגול קודם. טיילתי בכל רחבי העולם, לא הרגשתי בבית כמו בסקוטלנד, למרות שהבית האמיתי שלי הוא בערך ההיפך הגמור ממנה.